זה המשפט עליו מתבססת רפואת הרמב"ם, המורכבת מצמחי מרפא. לא לצמחונים בלבד

לבריאות טבעית ורפואת הרמב"ם הגעתי משני כיוונים, מחלת הסרטן של אבי ומחלות הילדות של בתי אריאל, היום בת תשע. כשהיא היתה בת שמונה חודשים התחילו מחלות ילדים שהובילו אותה לאשפוז ולביקורים תכופים בבית החולים ולהרבה מאוד אנטיביוטיקה. כמו כל אמא מודאגת, חיפשתי עזרה, ואחרי חצי שנה מצאתי אותה.

חברה מדהימה, אמא לחמישה, הכירה לי את צמחי המרפא מרפואת הרמב"ם,
וסוף סוף מצאנו מענה. כל פעם שהילדה היתה משתעלת, מנוזלת, מעלה חום, הייתי נותנת לה מהפורמולות צמחים, וההרגשה היתה שקורה לנו נס. בזכותם, לא הגענו יותר לבתי חולים. המשכתי בעבודתי בענף התיירות, וכל הזמן נעזרתי רבות בצמחי המרפא לכל בעיה שעלתה למי מבני המשפחה.

כעבור שלוש שנים אבא שלי חלה בסרטן. הוא הגיע לבתי חולים, שם טעו באבחון ובטיפול שנתנו לו, ולצערי הוא נפטר תוך 40 יום. במהלך הימים הללו נחשפתי לכוח המדהים שיש למזון, מאחר שהיו מזונות שאבא שלי הקיא, כמו אורז, בשר ועוף או תפוח אדמה, ולעומתם היו מזונות שהוא עיכל היטב, כמו קינואה, בטטה, זרעים ואגוזים.

במהלך מחלתו ואחרי שנפטר היו לי המון שאלות. איך יכול להיות שמזון אחד משפיע ככה והשני אחרת? איך יכול להיות שברגע אחד אדם בריא, עובד ומתפקד, ופתאום ברגע שני הוא חולה? מה גרם לו לסרטן? איך הרופאים טעו באבחון פעם אחר פעם?

מתוך התסכול והחיפוש מצאתי תשובות כשהגעתי לרפואת הרמב"ם, שבבסיסה עומד המשפט: "יהיו מזונותיך תרופותיך". גם משפטים רבים אחרים של הרמב"ם המשיכו ללוות אותי ולתת לי מענה, וכך התחלתי ללמוד רפואה תזונתית על פי הרמב"ם, תחילה אצל ד"ר גיל יוסף שחר, ובהמשך אצל פרופסור חיים גמליאל בבר אילן.

כבר בתקופת הלימודים שיניתי את התזונה ואורח החיים. ירדתי המון במשקל, האסטמה של העור נעלמה, ואיתה גם הצרבות. אחרי הרבה שנים שהייתי תלויה במשחות ובכדורים, פתאום לא סבלתי. כשהתחלתי את הסטאז' הגיעה אלי אישה בת 40 עם דלקת פרקים וכאבים בלתי נסבלים, וכשהיא שינתה תזונה, גם אצלה השיפור היה מדהים. אז הבנתי שהגעתי לייעוד ולשליחות שלי.

באותה תקופה עזבתי את העבודה בתיירות, והתמקדתי בהוצאת הידע והפורמולות לעולם. בניתי אתר שבו ניתן למצוא את פורמולות צמחי המרפא, העברתי ייעוצים אישיים לעשרות נשים וקצת גברים, והעברתי הרצאות וסדנאות בריאות לקהלים שונים ומגוונים כמו עובדי רשות המיסים, חברות היי טק, הגיל השלישי ועוד.

השינוי בחיי הפך אותם לחלוטין. משכירה הפכתי לעצמאית בעלת עסק, האנרגיה עלתה פלאים, התרופות והמשחות נעלמו מהארון שלי, הילדים חלו פחות, וחוויתי הרגשה אדירה של סיפוק עם כל מטופל ואחרי כל הרצאה. למשפחה לא היה פשוט עם השינוי. במשפחות שלי ושל בעלי אוכלים המון ג'אנק, שותים קולה ומיצים אחרים, ויש להם הרגלי אכילה של שש ארוחות ביום, קינוח של פירות, חטיפים ונשנושים בלתי פוסקים.

בהתחלה היתה המון התנגדות לדרך החדשה שלי, וגם אני נהגתי מאוד בקיצוניות וחפרתי במרץ. כעסתי, והייתי מתוסכלת איך הם לא מבינים, איך הם לא משנים, איך הם לא בוחרים אחרת. עם הזמן גם המשפחה התחילה לאמץ הרגלים חדשים, וגם אני שיניתי לגישה מאוזנת יותר. היום עדיין יש מזונות מזיקים, אבל הרבה פחות מבעבר,
ולא פחות חשוב, יש המון סלטים והרגלים חדשים וטובים יותר.

המסר שלי מאוד ברור: לגוף שלנו יש יכולת לרפא את עצמו, אנחנו רק צריכים להקשיב לו וללמוד איך. אני לדוגמה, שיניתי המון. עברתי לאכול שלוש פעמים ביום במקום שש, בלי נשנושים בין לבין, הפסקתי לאכול לפני השינה, התחלתי לאכול יותר פירות וירקות ולמדתי לשדרג כל מזון שאהבתי, כמו פסטות, קציצות ושייקים, למזון בריא יותר. הוספתי פעילות גופנית קצרה לפני ארוחות, והתחלתי לדאוג לנפש, נשימות, הסתכלות טובה יותר, הודיות, סליחות ועוד.

כיום אני מרצה במגוון גדול של ארגונים, ובמכללת רידמן, שפנו אליי להנחות שם את רפואת הרמב"ם. בימים אלה של קורונה יש סדנאות אונליין, וסדנאות פיזיות בקתדרה של ראשון לציון, ובתל אביב. אני מייעצת בבעיות בריאות, בעיקר על מחלות השפע כמו סוכרת, כולסטרול, לחץ דם, גיל המעבר, מיגרנות, השמנה ועוד.

בשלב הראשוני של הטיפול אני מסתכלת על בדיקות הדם ומתשאלת את המטופל  על אורח חייו, הרגלי הבריאות שלו, מחלות רקע והיסטוריה משפחתית. לאחר שאני מקבלת את כל המידע אני נותנת למטופל משימות תזונתיות, גם כאלו שיסייעו לנפש להרגיש טוב יותר, ופעילות גופנית בהתאם למידותיו. יש אנשים שמאוד קל להם לעמוד במשימות וחוזרים אליי אחרי שבוע או שבועיים לדיוקים, ויש מטופלים שזקוקים לליווי ארוך יותר ומשנים לאט לאט.

אגב, שתי השאלות היותר חוזרות הן האם צמחי המרפא מאושרים על ידי משרד הבריאות, והאם הם מתאימים גם לשומרי כשרות. אז בהחלט. יש תו תקן של משרד הבריאות, וגם אישור בד"צ עדה חרדית. המוצרים הם 100 אחוז טבעיים

שרון פלד ממליצה לנצל את ההיריון כדי להתכונן ללידה

"פשוט ללדת" היא שיטה להכנה ללידה, שעוסקת לפני הכל בשינוי אמונות, דפוסי מחשבה והתנהגות, הנוגעים לדרך בה אנו, הנשים, "חונכנו" ללדת, או לציפיות שלנו מאירוע הלידה.

מההיריון הראשון שלי מאוד נהניתי. ממש הסתובבתי כשאני מתרגשת ומצפה להכיר את התינוק שלי. הדבר היחידי שהעיב על האושר שהוצפתי בו היה העניין הזה עם הלידה שהיתה צפויה בסופו. אני לא אדם שמתמודד טוב עם כאב, וגם לא עם זריקות, כך שביליתי חלק נכבד מההיריון בשאלה מה עדיף, כאב בלתי נסבל או מחט תקועה לי בעמוד השדרה.

החשש מהלידה היה כל כך גדול, עד שכשהיא התחילה, ממש סירבתי לקלוט זאת. הרגשתי התכווצויות חזקות בבטן, אבל הנחתי שזו תוצאה של משקל שהרמתי באותו יום, והתעלמתי מכך. בסופו של דבר הגעתי לבית החולים בשלב מאוד מתקדם, וילדתי תוך שעה וחצי.

לא אגיד שלא כאב לי במהלך הלידה, אבל  זה בהחלט היה הרבה פחות נורא ממה שחשבתי, וכך מצאתי עצמי בכלל לא מתלבטת בלידה הבאה, אלא מתכוונת ללידה טבעית מראש, מה שהיה ממש לא נתפס עבור אדם כמוני.

לקראת הלידה השלישית קיבלתי ספר מחברה. "היפנוברת'ינג-שיטת מונגן". היא ספרה לי שהשתמשה בטכניקות שלמדה מהספר, והן הקלו עליה בצורה מאוד משמעותית. הייתי כבר בשבוע 35, ולכן קראתי את הספר אבל לא את כולו, רק את הטכניקות שהוא מלמד, אותן תרגלתי ויישמתי במהלך הלידה.

והחוויה הזו היתה שונה לחלוטין. הרגשתי לגמרי את צירי הלידה, אבל הפעם הצלחתי להתמודד איתם ברמה אחרת לגמרי. הצלחתי לעבוד איתם. הצלחתי לעבוד עם התינוקת שלי. הכאב היה משהו שהרגשתי, אבל רחוק מלהיות החוויה העיקרית והמרכזית. הצלחתי להקל על עצמי עד כדי כך, שהרגשתי שהקלתי מאוד גם על התינוקת.

ההתנסות הזו גרמה לי לחשוב האם מה שקרה בלידה הראשונה, העובדה שלמרות שסיפרו לי שהכאב כל כך נורא עד שלא אצליח בשום פנים ואופן להתבלבל ולפספס את תחילת הלידה, לגמרי פספסתי, מה אם זה קרה בגלל שלא הייתי מודעת לכך שהלידה התחילה? מה אם לידה יכולה להיות משהו אחר לגמרי ממה שתמיד ספרו לי? לנו?

קראתי שוב את הספר, הפעם את כולו. נסעתי ללמוד במכון היפנוברת'ינג וביחד עם שתי חברות הבאנו את השיטה לארץ. כאן היא קיבלה שם ישראלי יותר – "פשוט ללדת".

השיטה מבוססת על כך שאם למדת כל החיים שלידה היא הדבר הנורא ביותר שתעברי, יש סיכוי מאוד גבוה שזה בדיוק מה שיקרה לך בסופו של דבר. אם בכל סרט שראית בו לידה, ובכל סיפור ששמעת על לידה, מעורב כאב איום, פחד אדיר, צרחות  וסבל, הסיכוי שהאמונות שלך לגבי לידה יגרמו לכך שתחקי את ההתנהגות שאת מצפה לה מעצמך, שהסביבה מצפה לה ממך, הוא כמעט ודאי. בעצם, השיטה עוסקת בשינוי דפוסי מחשבה, שינוי אמונות ובעקבות כך שינוי דפוסי התנהגות בעת הלידה.

מה שעבד בשבילי בהתחלה במקרה, ואחר כך כתוצאה מהתנהגות מסוימת, עובד גם עבור נשים רבות אחרות. במובן הזה, קורס ההכנה ללידה של מרכז "פשוט ללדת" מהווה ממש אימון של נשים ומלווה הלידה שלהם לקראת הלידה. נשים רבות מדי (ואני הייתי ביניהן) מגיעות ממש קלולסיות לתהליך הלידה.

זה קורה מכמה סיבות: ראשית, הפחד האדיר מתהליך הלידה שמונע מנשים בכלל לגעת בנושא, ושנית חינוך, לא פורמלי או מכוון, אך חזק מאוד, הגורם לנו להאמין שמדובר בתהליך מסובך, כואב ומסוכן, ולכן ממש עדיף להשאיר את הניהול שלו לאנשי המקצוע. שלישית, מדובר בנושא שמודר כמעט לחלוטין מתחומי הידע שלנו, עד שאנחנו ממש שם, בהיריון ולקראת לידה.

בעבר, כשלידת בית עדיין היתה הדרך הנפוצה ללדת, נשים היו מגיעות ללידה אחרי שראו או עזרו בזמן לידה של נשים אחרות במשפחה, וכך למדו למה לצפות ואיך להקל על עצמן. היום נשים מגיעות עם ההטמעה שהן האחרונות שיכולות לעזור לעצמן, ואפס ידע כיצד לעשות זאת.

על מנת לשנות דפוסי מחשבה כל כך מוטמעים ולשנות את ההתנהגות שלמדנו דרך סרטים הוליוודיים, לא מספיק רק לרכוש ידע. לא מספיק לקרוא ספר, יש צורך להפנים את הידע החדש בכמה וכמה רבדים, לתרגל אותו שוב ושוב, עד כדי כך שדפוסי ההתנהגות החדשים יהפכו לאוטומט, ואמונות חדשות יהיו אלה שינחו אותנו.

קורס ההכנה ללידה של מרכז "פשוט ללדת" מהווה "מחנה אימונים" שכזה. ברמת הידע, אנו דואגים שהאישה ומלווה הלידה שלה מבינים את תהליך הלידה לעומק, מה קורה, איזה תהליכים מבשילים עכשיו בגוף וגורמים לתהליכים הבאים בתור להתקדם ולהבשיל בתורם, ואיך לא להתעלם מכל מיני סימנים קטנים, שבדרך כלל נשים מתעלמות מהם. כי כשנשים שמות לב אליהן, לסימנים האלה, הן מבינות שהגוף שלהן לא צריך עזרה.

אישה שמבינה שהגוף שלה טיפח והזין היריון, לגמרי בעצמו (תהליך מאוד מורכב ומסובך, הדורש מהגוף הנשי עוצמות מטורפות), אישה שמבינה שהגוף שלה יידע להזין את התינוק שלה גם לאחר הלידה, ממש לבדו, לא יכולה שלא לגחך מהמחשבה שאת כל זה הגוף שלה יודע לעשות. ורק בנקודה אחת, של יציאת התינוק, מדובר בסיכון חיים אדיר.

הידע הזה גורם לאישה לקחת עוד דבר בחשבון, שעכשיו הגוף שלה לא לבד. יש לו שותף. גופו של התינוק, שמעבר לדרמת הלידה הפרטית שלה, יש גם אותו, והיא אמורה ללוות אותו במסעו. הידע אינו עומד בפני עצמו, וכדי ליישם אותו, אישה זקוקה לכלים או אופני התנהגות נכונים בעת לידה. כלומר, הידע נתמך לכל אורך הדרך במעשים, בנשימות, בהרפיות, ומסייע בתהליך הלידה גם ליולדת וגם לתינוק.

במהלך כל ההכנה ללידה אנחנו לומדים, מעמיקים ומתרגלים את הידע ואת סט הכלים שלנו. התרגול תומך בהפנמת הכלים (ההתנהגות) והידע, ובזכותו ניתן להמשיך להתנהג נכון בלידה, גם כשהיא הופכת מאתגרת ומורכבת יותר. התרגול המעשי של הקורס מתבצע במהלך השיעורים, אך בעיקר בין שיעור לשיעור ובזמן שחולף מסיום הקורס ועד הלידה.

ההפנמה האמתית מתרחשת ביום יום של האישה ומלווה הלידה, שלומדים במהלך הקורס לקחת אחריות על התרגול, ובעקבות כך על הלידה, והשינוי שהם עוברים הופך עקב כך לעמוק, מהותי ומשנה מקצה לקצה את התנהלותם בעת הלידה.