כתבה בעיתון "כלכליסט" הציגה בשנת 2013 מציאות מטרידה לפיה 70 אחוזים מהציבור הישראלי יתקשו להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים.
במתודולוגיה של כלכלת המשפחה אנחנו קוראים להם בלת"מ, בלתי מתוכננות. השם קצת מטעה, ההוצאות האלו קורות כל הזמן, אנחנו רק לא יודעים לתזמן אותן. בהערכות נכונה, כשפתאום יש טיפול שיניים יקר או תקלה במכונית, יש לנו "קופה קטנה" להתמודדות עם ההוצאה, ואין דרמה.
לפני הרבה שנים גיליתי שאין שום קשר בין היכולת להרוויח כסף, ליכולת לנהל אותו. מדובר בכישורים וידע אחרים, שלצערי לא מלמדים אותם מספיק. הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה, היתה לפני הרבה מאוד שנים, כשקולגה נפגשה פעם ראשונה בקונספט של הלוואת בלון (כשצפוי לנו סכום כסף גדול בעתיד, למשל חסכון שנפתח, אפשר לקחת הלוואה שתוחזר כשיגיע הכסף, יחד עם הריבית שתצטבר). היא סיפרה לי בהתלהבות על ההלוואה שלקחו כנגד היתרה בקרן ההשתלמות, כדי לכסות על המינוס, שתשולם כשקרן ההשתלמות תהפוך לנזילה, ואז שאלה: ואיך אתם מכסים את המינוס? עניתי לה בתמימות: אין לנו מינוס. דממה, זה היה רגע מכונן. ממש ראיתי איך היא קולטת שיש מציאות אלטרנטיבית, שבה אפשר לחיות בלי מינוס. כל מי שהיא מכירה תמיד היה במינוס, ואף אחד לא סיפר לה שאפשר אחרת.
יש הרבה אנשים שנמצאים במינוס תמידי, במקסימום מסגרת האשראי, וזה שימוש שגוי, לא יעיל ויקר במכשיר. המינוס הוא מכשיר שמאפשר לנו לקבל נזילות במקרה הצורך. למשל במקרה שמשהו משתבש, ותשלום שהיה צריך להכנס לחשבון התעכב, ובינתיים ירדו ההתחייבויות שלנו. המינוס מאפשר לנו לעבור את התקלה הזמנית הזו בצורה חלקה. זה בדיוק המצב כיום אצל הרבה משפחות, הההכנסות ירדו בפתאומיות, וכניסה למינוס בצורה מבוקרת, בתוך מסגרת האשראי, עם אסטרטגיית יציאה, יכולה לאפשר למשפחה לעבור את המשבר.
המתודולוגיה של כלכלת המשפחה מניחה שמשפחה היא עסק, והחוקים של ניהול עסק תקפים גם במרחב המשפחתי. התנהלות יעילה עם הכסף, תכנון, תעדוף, הסתכלות על התמונה הגדולה מחד, וירידה לפרטי פרטים מאידך, יאפשרו למשפחה להשיג את המטרות והיעדים החשובים לה. התנהלות לפי המתודולוגיה גם ממתנת את השפעת המצב הכלכלי שנוצר בעקבות הופעת וירוס הקורונה. וכך ננהל סיכונים:
כסף לאיתנות כלכלית
משפחה, כמו עסק, צריכה להיות ערוכה למצבי משבר, למשל מצב בו במשך חודשים אין הכנסות, או למקרה של הוצאה פתאומית גדולה בנסיבות חריגות. ההיערכות הזו היא על ידי שמירת סכום כסף נזיל המושקע באפיק ללא סיכון, שיאפשר למשפחה לעבור כשישה חודשים עד שנה ללא הכנסות. הצורך הזה נכון תמיד, משבר הקורונה הוא מקרה פרטי.
עולם התעסוקה המודרני מאופיין בחוסר יציבות תעסוקתית. דוגמא מובהקת אפשר למצוא במגזר ההייטק, שבו חברות ופרויקטים נפתחים ונסגרים כל הזמן. שכירים שעובדים במגזר הפרטי עלולים למצוא עצמם ללא עבודה בהודעה מראש של חודש, או במקרה הטוב חודשיים. מציאת עבודה חדשה עלולה לקחת מספר חודשים, ועל המשפחה להיות ערוכה לכך.
ביטוחים
במסגרת ניהול הסיכונים, על המשפחה להיות ערוכה לקטסטרופות כלכליות. כולנו פתחנו את הכיס למסעות גיוס כספים מרגשים עבור ילד חולה שזקוק לטיפול מיוחד שאפשרי רק בחוץ לארץ, בעלויות מאוד גבוהות שאין באפשרות המשפחה לממן. הלב נקרע, כי יש דרכים יותר יעילות להתמודד עם מקרים כאילו, ובשעת חירום המשפחה צריכה להתמקד בטיפול בילד, ולא בשבר הכלכלי.
מערכת הבריאות הציבורית, שהיתה מהטובות בעולם, מורעבת בצורה שיטתית בעשור האחרון. הטיפול במשבר הקורונה הוא סימפטום של בעית שורש, ועל המשפחות לקחת אחריות ולוודא שמה שלא מקבלים מהמדינה, מקבלים באופן פרטי בעזרת ביטוחים פרטיים. החל מהביטוח המשלים של קופות החולים, וכלה בביטוחים פרטיים חשובים כמו תרופות מחוץ לסל, ואחרים.
בעקבות המשבר, כשההכנסות קטנו באופן דרסטי, הנטיה הראשונה והשגויה של משפחות רבות היא להפסיק את הביטוחים, מאחר שזו הוצאה גדולה ומכבידה על התקציב, ולא תמיד התמורה ברורה. חשוב לי להדגיש שביטוחים אינם מותרות, אלא דרך להעביר את הסיכון לחברת הביטוח. האם הבנק יאפשר לנו להפסיק את ביטוח החיים של המשכנתא עקב המצב? ברור שלא, להפך. ביטוח החיים של המשכנתא נועד למקרה שאחד מבעלי המשכנתא ילך לעולמו, ודוקא עכשיו בימי הקורונה, הסיכון לצערי גדל.
כמה סיבות לא להפסיק את הביטוחים הבריאותיים: למרות שרובם לא מכסים מקרים של קורונה, מחקרים הראו שיש קשר חיובי בין מצבי לחץ וחרדה לבין הסיכוי לפתח מחלות שונות, וחשוב להשאיר את הביטוחים בתוקף למקרה שיהיה בהם צורך. בחלק מביטוחי הבריאות יש תקופת הכשרה, כלומר תקופה שבה משלמים על הביטוח לצורך צבירת ותק, אבל לא זכאים לביטוח. אם מבטלים את הביטוח, כשמחדשים צריך להתחיל את תקופת ההכשרה מחדש. וגם, ביטוח בריאות חדש מחייב הצהרת בריאות חדשה, ואם חלה הרעה במצבנו הבריאותי, הביטוח החדש לא יכסה אותה.
מה כן אפשר לעשות? לבדוק את הביטוחים, לוודא שאין כפל ביטוחים, לבקש הנחות בביטוחי החיים, ולהתאים את הביטוחים למצב המשפחתי אם השתנה.
אפשר להתייעץ עם סוכן הביטוח לגבי הסדרי תשלומים זמניים.
פנסיה
בשנים האחרונות, מאז שנחקקו ב-2008 חוק פנסיה חובה, וב-2017 חוק פנסיה חובה לעצמאים, המדינה העבירה את האחריות לפנסיה לציבור, והפנסיות הפכו להיות צוברות. שלא כמו בדורות הקודמים, שבהם הפנסיה היתה אחוז מהמשכורת, בפנסיות החדשות, הקיצבה שנקבל בפנסיה תלויה בסכום שנצבור במהלך שנות העבודה. סכום זה תלוי במסלולי ההשקעה שנבחר ובביצועי שוק ההון, אותו שוק הון שבחודש האחרון חווה ירידות חדות, ואף אחד לא יכול להתחייב מתי יתחילו העליות.
ההיסטוריה מלאה משברים גדולים ומלחמות, שהובילו לירידות חדות וארוכות בשוק ההון, ובטווח הארוך השוק תמיד נתן תשואה עדיפה על האלטרנטיבות. חוסר הבנה של התחום הזה, ושל מהות חיסכון וחשיבות הסיכון בהשקעות לטווח ארוך בפרט, גורם לרבים לקבל החלטות שמונעות מרגש ולא משיקולים רלוונטיים. ואתן דוגמא: לאחר המשבר הפיננסי הגדול של 2008, פנו מנהלי תכניות הפנסיה לציבור, והציעו לו לעבור למסלול מותאם גיל. המשמעות: ככל שמתקרבים לגיל היציאה לפנסיה, מעבירים את החיסכון למסלול עם פחות סיכון.
מי שפעל לפי ההמלצה הוריד את הסיכון, ולמרות שהשוק חווה ירידות חדות, החיסכון שלו ירד בצורה מינורית. מי שהתאים את הסיכון למטרות, ראה את השוק טס למעלה בעשור האחרון, והוא לא היה שם, ולכאורה הפסיד הרבה כסף. בניהול סיכונים מחושב, לוקחים בחשבון שמה שעולה יכול גם לרדת, ואם הכסף נדרש בטווח הקצר לא יהיה זמן לחכות לתיקון, ולכן חשוב להתאים את הסיכון למטרת החיסכון ולטווח ההשקעה.
צעירים וצעירים קצת פחות, שלפניהם עוד שנים רבות של חיסכון לפנסיה במסלולים מותאמי גיל, המשמעות היא שבשנים הקרובות הכספים ישארו במסלולים מסוכנים, וככל שיתבגרו, הסיכון באופן אוטומטי יותאם לגיל. ההמלצה שלי לחוסכים לפנסיה היא להכנס לדוחות שמגיעים בימים אלו, לבדוק שאתם במסלול מותאם גיל, לראות שדמי הניהול שאתם משלמים הם לא יותר מהממוצע בתכנית, ורצוי שפחות. בנוסף, לבדוק שכל ההפרשות שרשומות לכם בתלושי המשכורת אכן הופקדו בתוכנית על שמכם. חוץ מזה לא לעשות כלום.
לכל מי שיצא לחל"ת או פוטר, ממליצה לוודא שהחלק של הביטוח שיש בתכנית הפנסיונית ממשיך להיות משולם: על ידי המעסיק, על ידי חברת הביטוח, או בהוראת קבע שתעשו. זה נקרא בהרבה מקומות, ריסק זמני. שימו לב שיש לפעמים הבדלים בין קרן פנסיה וביטוח מנהלים, ובין התנאים שמאפשרים המנהלים השונים. המשכת הביטוח במקרה של הפסקת עבודה יכולה להיות עד שנתיים, ומבטיחה שהמעסיק הבא יהיה מחויב להפריש לפנסיה מהיום הראשון, ולא אחרי חצי שנה. ממליצה להקדיש את האנרגיות ללימוד והבנת הנושא, על מנת למנוע טעויות ואובדן זכויות.
ניהול הוצאות
בעקבות הבידוד החברתי שהוטל עלינו, אנחנו נאלצים להתנהל אחרת מהרגיל, וזו הזדמנות להבנה של הוצאות משפחתיות. אלה מתחלקות לשלושה סוגים:
הוצאות קבועות: אלו שמשלמים פעם בחודש, רצוי בהוראת קבע. גם אם נחליט לעצור את ההוצאה, זה ישפיע רק בחודש הבא. מדובר על הוצאות דיור (משכנתא או שכר דירה), ביטוחים, תשלומים שונים כמו ארנונה, מים, חשמל, הוצאות תקשורת, החזרי חובות (כולל פריסה לתשלומים בכרטיס אשראי), והוראות הקבע לחיסכון.
אצל רוב המשפחות, ההוצאות הללו תופסות נתח משמעותי מהתקציב. כדאי לעבור על כל הוראות הקבע. מפתיע אותי כל פעם מחדש החיסכון שאני מצליחה להשיג לאנשים רק מהפניית הפנס ובדיקת התנאים, החל בבדיקת מספר הנפשות המעודכנות בחשבון המים (זמן מצוין לדווח על כל הילדים), המשך בתנאי המסלול של האינטרנט, ביטול המוזיקה בהמתנה בסלולאר, מחשבה מחודשת על נחיצות הקו הנייח, ומודם טלוויזיה בכל חדר. אתר מאוד מומלץ להשוואת עלויות הוא "כמה זה". לפעמים, כמו במקרה ששני בני הזוג עצמאיים וקיימת עצירה בהכנסות ומצוקה תזרימית משמעותית, ניתן לפנות לבנק ולבקש הקפאה של תשלומי המשכנתא והחזרי ההלוואות. צריך לזכור שזו לא מתנה, זה עולה כסף, אבל זה מהלך שניתן לשקול בחיוב כשהמצוקה גדולה.
הוצאות שוטפות: מדובר בעיקר במזון ודלק, שנערכות כמה פעמים בחודש. בדרך כלל אנחנו אוכלים אותו דבר ונוסעים לאותם מקומות, לעבודה ובחזרה, או מבקרים את המשפחה. בממוצע, הסכומים החודשיים יהיו די קבועים. אבל עכשיו, כשאנחנו בבידוד ומתבקשים לא לצאת מהבית, בהרבה משפחות סעיף המזון גדל. חלק מהרכישות שנעשו בתקופה האחרונה היו רגשיות, ונבעו הן מחוסר הוודאות שהמצב החדש יצר, והן מחוסר האמון שיש לנו במערכת. רבים רצו לוודא שתהיה כמות מספיקה של מזון בבית. אבל גם את הרכישות האילו אפשר וכדאי לנהל ביעילות.
מזכירה שוב את השיטה לניהול מלאי בבית:
להכין רשימה מסודרת של המוצרים שאתם חושבים שכדאי שיהיו בבית למקרה של מחסור במזון. מציעה שברשימה יהיו מוצרים יבשים כמו אורז, פסטה, קיטניות וכו’, מומלץ שאלה יהיו רק דברים שאתם באמת משתמשים בהם. את הכמויות מחשבים לפי הצריכה בפועל של המשפחה. אפשר ממש לתכנן תפריט יומי, לחשב כמה אורז צריך, כמה פסטה וכו.
אחרי שהרשימה מוכנה, לעבור על כל המצרכים שכבר יש בבית. זו הזדמנות מעולה לעבור מוצר מוצר, לרשום כמה יש, ולסדר בארון כך שתשתמשו קודם במוצרים הישנים יותר, ולא תגיעו למצב שאוכל מתקלקל וזורקים אותו. לגבי הפג תוקף: כמו שיש מוצרים שמתקלקלים לפני הזמן המומלץ, יש הרבה מוצרים שמחזיקים מעמד מעבר לתאריך המומלץ. גם אם מוצר עבר את התאריך הרשום, כדאי לבדוק אותו לפני שזורקים סתם.
אחרי שהוחלט מה צריך שיהיה בבית, נבדק מה יש, מכינים רשימה של החוסרים, ורוכשים רק לפי הרשימה הזו. את הקניות החדשות שמים מאחור, ומשתמשים קודם במוצרים שיש בבית. בכל פעם שמשתמשים במשהו, רושמים שצריך לרכוש את הפריט הזה.
זה הרגל שעוזר להמנע מרכישות אימפולסיביות בימים רגילים, ובימים אלה בפרט. כשנחזור לשיגרה, אפשר יהיה לשקול להוריד את הכמויות במלאי, ואז תהיה תקופה של ירידה בהוצאות.
כדאי לשים לב כמה מהמוצרים שאתם רוכשים הם חומרי גלם, שמשמשים להכנת מזון, וכמה הם מוצרים מתועשים של מזון מעובד, חטיפים ופינוקים, שערכם הבריאותי נחות. ככל שיהיו יותר חומרי גלם ופחות מוצרים מעובדים, כך הסל יהיה זול יותר ובריא יותר. בימים הללו של הבידוד, בישול משותף יכול להיות חוויה משפחתית, מהנה וחסכונית.
הוצאות משתנות: ביגוד והנעלה, מוצרים לבית, רהיטים, בילויים וחופשות, מתנות ואירועים, טסט לאוטו ועוד. רוב המשפחות נכנסות לגרעונות חודשיים כי הן לא יודעות לנהל את ההוצאות הללו, שדווקא בימי הקורונה נעצרו. לחלק מאיתנו זו הזדמנות מצוינת לתעדף מחדש, ולראות מה להכניס לתקציב ומה פחות חשוב. לאחרים זה יהיה הכרח כואב.
תכנון יעדים כלכליים
חיסכון, הוא למעשה דחיית סיפוקים בהווה לטובת מימוש יעדים עתידייים. הרבה משפחות לא מתכננות כלל, אחרות מתכננות בגדול. אלו גם אלו חוסכות לפי האפשרויות, ללא הגדרת יעדים מדויקת, מה שפוגע בשימוש בו בשעת הצורך. בזמנו עבדתי במרכז פיתוח ישראלי של חברה בינלאומית, שנאלצה מסיבות כלכליות לסגור את המרכז בישראל. 70 עובדים מוכשרים פוטרו. אחד מהם סיפר לי שנסע מרחק רב לריאיון עבודה. שאלתי למה הוא לא מתמקד בחיפוש עבודה קרוב לבית, ובינתיים משתמש בחסכונות, והוא הסתכל עלי, לא מבין. בעיניו, זו לא היתה סיבה מוצדקת לשימוש בחסכונות. אלה נועדו לילדים. עובד אחר סיפר לי שהוא נותן לעצמו תקופה של כמה חודשים להתעדכן מקצועית, ולראות לאיזה כיוון מקצועי הוא רוצה להתפתח. בסופו של דבר שניהם מצאו עבודה. הבחור השני ניהל את התהליך ברוגע, התפתח והשיג עבודה שמקדמת את הקרירה שלו.
בעבודה לפי מתודולוגיה של כלכלת המשפחה, כשמתכננים את החזון הכלכלי, חשוב להגדיר את המטרות, את הטווח שלהן, ולהתאים את הסיכון לטווח היעד. הרבה פעמים אין מספיק עבור כל המטרות, וצריך לתעדף ביניהן.
כפי שציינתי קודם, ביעדים לטווח ארוך נרצה להגדיל את הסיכון, וככל שהתאריך למימוש המטרה מתקרב, להקטין את הסיכון. מטרות ויעדים לטווח הקצר, לא כדאי שיהיו חשופים לסיכון, שכן יש חשש שבדיוק כשיגיע מועד השימוש, תהיינה ירידות שערים והכסף לא יספיק למטרה.
כיום, בשל החששות מהמצב הכלכלי הלא ברור, זה הזמן לעבור על אסטרטגיית ההשקעה, ולוודא שיש התאמה בין הצרכים המשתנים לבין החסכונות. כספים המיועדים לטווח ארוך, להתייעץ עם בעלי מקצוע לגבי אסטרטגיית השקעה.
